פרמקלצ'ר - מה זה בכלל ולמי זה מתאים 

פרמאקלצ'ר - מה זה בכלל?

כששומעים את השם פרמקלצ'ר מיד אנו מדמיינים בעיני רוחנו חווה כפרית ובה עיזים, כבשים, תרנגולות ואפילו עגל שרובץ לו בצל. כמה חתולים וכלבים שמשתובבים להם בגינה, וכל זאת בחסות עצי פרי מרובים: לימון גויאבה, שסק, רימון, קלמנטינה ואשכולית. לצד הבית, בקרבת דלת היציאה מהמטבח ערוגת תבלינים עשירה: החל מלואיזה, לימונית, מליסה, נענע, דרך ריחן, אורגנו, זעתר, רוזמרין לבנדר ועד לתבלינים מתוחכמים כמו סטיביה המשמשת כממתיק טבעי. לצד ערוגת התבלינים גדלים שתילי עגבנייה, פלפל, כרוב, שומר, שעועית ולוביה. באחת מפינות הגן קומפוסטר רציני, אליו משליכים בני הבית את הפסולת האורגאנית, וחלקים נרחבים מהקרקע מחופים בגזם ועלים ובעצם החצר הקטנה מספקת לבעלי הבית את כל צרכיהם הקיומיים, או לפחות את מרביתם. כיצד הכל פורח בגינה הזו? כיצד הם יודעים מה לגדל? מתי? כיצד? סביר להניח שהם למדו פרמקלצ'ר או שלפחות ניחנו בחושים האלו באופן טבעי.

בזמן האחרון הולכים ונפתחים קורסי פרמאקלצ'ר כפטריות לאחר הגשם, נשלחות הזמנות ברשתות חברתיות הקראות להצטרף לקורס פרמאקלצ'ר הקרוב. ומה אם אני עירוני החי בדירה - האם זה רלוונטי עבורי כלל? מה זה אומר? בכתבה הבאה נלמד כמה מונחים יסודיים בפרמאקלצ'ר והיכן מומלץ ללמוד? ואם הסקרנות והחקרנות מציפים אתכם בליווי מעין דגדוג באצבעות... כנראה שזה הקורס הבא שלכם!

קצת היסטוריה

מאחורי התנועה הענקית הזו שנקראת פרמקלצ'ר עומדים שני אקולוגיים אוסטרליים, ביל מוליסון ודייוויד הולמגרן, שפיתחו בראשית שנות השבעים רעיונות הנוגעים לחקלאות על בסיס מקיים, כלומר, חקלאות שאינה מדלדלת את המשאבים המתכלים שלה, הרעיון עלה בעקבות דאגתם של השניים משימוש הולך וגדל בכימיקלים המזהמים את המים והאדמה ומפרים את האיזון האקולוגי. ספרם הראשון permaculture one התפרסם ב-1978.

לאחר מספר שנים של עיסוק מעמיק בשיטה ותכנון של גינות וחוות רבות שיכללו ופיתחו מוליסון והולמגרן את השיטה והרחיבו את היריעה לכדי תכנון שלם של מערכות, וכללו תכנון של בתים, עסקים, כלכלות, תכנון חברתי ועוד.

בשנות השמונים מוליסון והולמגרן פיתחו מודל לקורס מתכננים של -  72 שעות כדי להכשיר מתכנני פרמאקלצ'ר רבים, מוליסון הרצה במעל לשמונים מדינות וכיום הקורס נלמד ברוב מדינות העולם וקהילות רבות, פרויקטים ובתי ספר נפתחו ועודם נפתחים.

בישראל קיימת קהילת פרמקלצ'ר בקיבוץ ציבעון שבגליל העליון ומשקים רבים בכל רחבי הארץ, בהם ניתן ללמוד, לעבוד ולהתנדב. משקים לדוגמה בהם ניתן ללמוד- יש מאין בנהלל, יבולים בכפר מלל, משק תפוחי בבית נחמיה, חווה ואדם במודיעין, וחשוב מאוד לציין בנוסף לחוות החקלאיות את עץבעיר המלמדת פרמקלצ'ר בראייה עירונית.

עקרונות יסוד

ישנם שלושה עקרונות פילוסופיים מנחים לשיטת הפרמקלצ'ר:

דאגה לאדמה: מניעת זיהום הקרקע ויצירת הפרעה כלשהי לאזורי בר בלתי נגועים, תוך הקפדה על ניסיונות שיקום עדין למערכות אקולוגיות שנפגעו.

דאגה לבני האדם: לאפשר לכל בני האדם גישה למשאבים הבסיסיים הדרושים להם, כמו- מים נקיים, אוויר נקי, מזון ללא רעלים, מחסה ומידע רלוונטי.

הגבלת הצריכה וחלוקת עודפים::מניעת ריכוז משאבים בידי מיעוט והקצאת משאבים לטובת פרויקטים סביבתיים.

מתוך התפישה הזו נולדה תורה שלמה...

עקרונות מעשיים

שיטת הפרמקלצ'ר משתמשת בתבניות טבעיות, בשיטות עתיקות שנמצאו יעילות,  במשאבים מקומיים ובעקרונות פיזיקאליים כדי לתכנן וליצור מערכות רב-גוניות , יצרניות ויעילות מבחינה אנרגטית. הדגש בתכנון הוא על יצירת הקשרים החיוניים בין המרכיבים השונים במערכת ויצירת שיתוף פעולה בין המרכיבים השונים.

אחת המערכות הרווחות בגינות המתוכננות על פי עקרונות הפרמאקלצ'ר הן מערכות להשבת מים אפורים, עוד הרבה לפני שדובר על היטל בצורת ועליית מחירי המים, כמו כן אין זה חריג למצוא טורבינות רוח ליצירת חשמל והפעלת מכשירים שונים בבית ובגן באמצעות חשמל המופק מטורבינות רוח ביתית, כל נושא החיסכון באנרגיה, שימוש מושכל בתנאי השטח, ייצור עצמי של מזון הבית, טיפול נכון בפסולת, חיי קהילה סימביוטיים הם חלק מתפישת העולם המנחה את מתכנני הפרמקלצ'ר.

לדוגמה, ערימת קומפוסט מקיימת קשר ברור עם האנשים על ידי צריכת הפסולת האורגנית שלהם ועם הגינה על ידי יצירת דשן, אך מיקום של ערימת הקומפוסט מתחת לעץ פרי נשיר תאפשר צל בקיץ על הערמה ולכן הפחתת אידוי המים, ותוספת הגונה של חומר אורגני בשלכת, העץ גם ייהנה מחומרי ההזנה המחלחלים מן הערימה לבית השורשים וייתן יבול גבוה יותר.

דגש נוסף הוא יצירת מערכות בעלות רב-גוניות גבוהה, לדוגמה בוסתן עצי פרי משולב מראה עמידות גבוהה למחלות ומניב כל השנה מגוון פירות לפי העונה המספקים חלק ממזונם של בני הבית, שיטת הפרמקלצ'ר שואפת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית של כל אדם, להשתמש במשאבים מקומיים ומשאבים מתחדשים ולפתח כלכלות מקומיות יציבות.

כאשר האדם ניזון מגינתו הוא זקוק לפחות שינוע לצורך קיומו, הוא אינו נזקק לאריזות למזון שלו, ולמעשה הוא חי חיים מאוזנים עם סביבתו ומקיים קשר סימביוטי עימה.

עיצוב ברוח הפרמקלצ'ר מנסה לחקות בראש ובראשונה את התנהלותם של בתי גידול טבעיים. הרי בטבע כל הגורמים תלויים זה בזה ותורמים זה לזה. כל אלמנט שמתווסף לגינה מנותח בהקשר לתפוקה שניתן להפיק ממנו והשימושים השונים שיהיו לו בגינה. לדוגמה תרנגולת דורשת מים, מזון ותרנגולות אחרות, ומספקת בשר, ביצים, נוצות וזבל עופות, תוך שהיא מתחחת את האדמה. כאשר מתכנן פרמקלצ'ר שוקל לגדל תרנגולת בגינה הוא מתייחס לצרכיה לתרומתה ולסכנות הקיימות לה בגינה - אם יש לו חתול, או שזה אזור המוקף שועלים או נימיות יש צורך לבנות לתרנגולת לול ובו עץ עליו תטפס ותברח מהנימיות, השאיפה היא להשיג סינרגיה בין הגורמים במערכת ולהקטין פסולת או דרישה לעוד חומר, כוח עבודה או אנרגיה מבחוץ.

ליבה של הפרמקלצ'ר היא הספקת מגוון של כלי-עיצוב למרחב המחייה האנושי. מגוון כלים אלה עוזרים למעצב להכין מודל סופי שמבוסס על הדרכים בהן פועלות מערכות אקולוגיות.

דוגמה פשוטה לקשרים במערכת אקולוגית היא כיצד השמש משפיעה על צמחים ומספקת להם אנרגיה לגדול. הצמחים יכולים להיאכל על ידי צבי או לספק צוף לדבורים בתמורה להאבקה. צבאים יכולים לפזר זרעים של צמחים בגללים שלהם. הזרעים יכולים לגדול לעצים שיספקו מקלט ליצורים אחרים הדבורים יכולות לספק מזון לציפורים, והעצים מספקים להם מקומות בהם יוכלו לגדל קינים. עלי העצים נופלים ומשמשים כמקור מזון לחרקים ולפטריות. כל זה מהווה רשת של קשרים שמאפשרת קיום למגוון גדול של צמחים ושל יצורים חיים ומספקת להם מזון ומקורות מחסה. אחד החידושים של עיצוב הפרמקלצ'ר היה להעריך את היעילות והיצרניות של מערכות אקולוגיות טבעיות ולנסות ליישם זאת כדי לספק מזון ומחסה לבני האדם.

צמחי פרמאקלצ'ר

ובכל זאת מדובר בגינה וכיצד בוחר מתכנן הפרמקלצ'ר את הצמחים לגינה שלו? אחד מעקרונות התכנון של גינה מקיימת מדבר על בחירת צמחים בעלי שימושים רבים, המשתלבים היטב בסביבה בה הם גדלים. הגישה גורסת כי יש "להשתמש בצמח רק אם יש לו לפחות שלושה שימושים" דוגמה לשימוש: אכיל לאדם או לחי המתגורר וחוסה בגן, ניתן להפיק חומרי בניין (מהגזע, ענפים, עלים), צמחי מרעה, (לבקר, צאן, עופות ודבורים). צל, יופי, קשירת פחמן, וייצור חמצן, המבוצעים על ידי כל צמח הם שימושים נוספים. בגינת פרמקלצ'ר יהיו צמחים רב שנתיים וצמחים שמתחדשים מעצמם, כדוגמת הריחן שלאחר התייבשות הפריחה לזרעים, הם עפים עם הרוח ונקלטים בקלות חזרה אל הקרקע בה הם גדלו למחזור חיים נוסף.

 OBREDIM הם ראשי תיבות של 

 Observation, Boundaries, Resources, Evaluation, Design, Implementation and Maintenance.

התבוננות, גבולות, משאבים, הערכה, עיצוב, יישום ותחזוקה. אלו השלבים בתכנון ברוח הפרמקלצ'ר והם דומים לשיטות בהם משתמשים מנתחי מערכות בתכנון של מערכות תוכנה.

• התבוננות - מאפשרת לבחון את תפקוד המשק בתוך עצמו, ולנסות להבין את היחסים הפנימיים שלו. יש הממליצים על תצפיות בנות שנה על המקום לפני נטיעה של גידול כלשהו. במהלך תקופה זו, ניתן ללמוד את כל הגורמים כמו מבנה הקרקע, הצמחייה הטבעית וכו' שיסייעו בתכנון נכון יותר של המשק בהמשך. ומדוע ממליצים על שנה? כיוון שתצפית של שנה מאפשרת לצפות באתר במשך כל העונות, אך יש לקחת בחשבון כי  יתכנו שינויים משמעותיים משנה לשנה.
• גבולות - מתייחסים לגבולות הפיזיקאליים שיש כמו לדוגמה גבולות עם השכנים.
• משאבים מכלול המשאבים המצוי במקום: סוג הקרקע, אקלים, גשם, בני האדם החיים במקום, בעלי החיים, מקורות מימון ועוד.
• הערכה נכונה של שלושת הגורמים הראשונים מאפשרת הכנה טובה ל-3 השלבים הבאים. וזה מהווה שלב שבו יש לנהוג בזהירות ולחשב באופן אמיתי את המשאבים העומדים לרשותך.
• עיצוב הוא תמיד תהליך יצירתי ואינטנסיבי ותמיד כדאי לנסות למתוח את יכולת ההבחנה בקשרים סינרגטיים עתידיים
• יישום זה השלב הפיזי שבו חופרים, ומעצבים את האתר
• תחזוקה היא דבר שתמיד נדרש כדי לשמור על האתר במצב אופטימלי, תוך שינויים מינוריים לפי הנדרש, עיצוב טוב יקטין או ימנע את הצורך בשינויים גדולים בעתיד.

תכנון פרמקלצ'ר מחלק את הגינה לאזורים, החלוקה לאזורים מאפשרת לאפיין כל אזור לפי התנאים הקיימים בו ולפי השימושים המתאימים. למשל:. החלקים הדורשים תחזוקה גבוהה ימוקמו קרוב יותר לבית, ואילו אלו שאינם דורשים תחזוקה גבוהה ימוקמו רחוק יותר מהבית, תוך הסתייגות מרמת הביקוש של אותו אלמנט לצורך החיים בבית - כדוגמת צמחי תבלין, שאינם מצריכים תחזוקה כה גבוהה אך יש להם שימוש רב במטבח הבית. לעומת זאת אם נרצה לבנות טבון לאפיית לחם, סביר להניח שנרצה להרחיקו מהבית, כדי למנוע מהעשן להציף את הבית בעת האפייה.

אחד הגורמים אליו מתייחסים מתכנני פרמקלצ'ר הוא יצירת שכבות גובה בגינה, לשכבות הגובה יש חשיבות רבה מבחינת יצירת צל, מניעת רוחות או ניהול משטר הרוחות, התייחסות לכמות השמש הנדרשת לצמחים השונים ומיקומם ביחס לצמחים גבוהים או נמוכים מהם ועוד. כד להבין על אלו שכבות מדובר נמנה את שבעת השכבות לפי רמות גובה:

1. צמרת - עצי פרי גבוהים ואגוזים

2. עצים נמוכים - עצי פרי ננסיים

3. שיחים

4. עשבוניים - צמחי תבלין למיניהם וירקות עשבוניים

5. שורשים

6. פני הקרקע - כמו תותי שדה, פטריות  וחיפויי קרקע

7. צמחייה אנכית - מטפסים למיניהם

מערכת אקולוגית בשלה כמו יער גשם עתיק היא בעלת מספר עצום של קשרים בין הצמחים ובעלי-החיים המאפיינים כל שכבה: עצים גבוהים, עצים נמוכים, פני הקרקע, האדמה, פיטריות, חרקים וחיות אחרות. צמחים גדלים בגבהים שונים ויוצרים "מדרגות". דבר זה מאפשר קיום למגוון גדול יחסית של מיני חיים בשטח מצומצם יותר. צמחים מגדלים עלים, פרחים ופירות בתקופות שונות של השנה.

מעצבי פרמקלצ'ר שמים דגש על ניצול משאבים קיימים, ועל רב שימושיות של דברים. מעצבים בשיטה זו משתמשים לעיתים קרובות גם בחומרי פסולת כדי לבצע שימוש חוזר או מחזור של החומרים בחקלאות או בבנייה הירוקה. כך מה שנראה לרבים כפסולת יכול למצוא חיים נוספים בגינה של מתכנן פרמקלצ'ר, לאחר צביעה, חיזוק והתאמה לגינה. במקרים רבים נבנה טבון מבוץ לצורך בישול או אפיית לחם, ונבנות פינות שונות לצורך שהייה ממושכת ויעילה יותר בגינה.

אם זה מדבר אליכם, הציצו בקניון האקולוגי הווירטואלי של אקו-בילדינג, מפורסמים אצלנו מספר עסקים המלמדים קורסים בפרמקלצ'ר, ושיהיה לכם בהצלחה.

מילות מפתח: פרמקלצ'ר | גינון אקולוגי | גינה אקולוגית | מיחזור מים | קומפוסט